לִשְלוֹשֶת הַשָבוּעוֹת שֶבֵּין י"ז בְּתַמוּז לְתִשְעָה בְּאָב קוֹרְאים 'יְמֵי בֵּין הַמְצָרים'.
הַמילים 'בֵּין הַמְצָרים'כְּתוּבוֹת בִּמְגִילַת אֵיכָה. הַמְגִילָה מְסַפֶּרֶת עַל הַצָרוֹת
)=מְצָרים) שֶל עַם יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן חוּרְבַּן בֵּית-הַמִקְדָש. הַיָמים הָאֵלֶה הֵם כְּמוֹ
יָמים שֶל אֵבֶל: בַּיָמים הָאֵלֶה לֹא מִתְחַתְנים, לֹא מִסְתַפְּרים וְלאֹ שוֹמְעִים
מוּזִיקָה. בְּתִשְעָה בְּאָב צָמים וְגַם לֹא מִתְרַחֲצים, לֹא לוֹמְדים תוֹרָה וְזוֹכְרים
אֶת הַדְבָרים הָרָעִים שֶקָרוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּתִשְעָה בְּאָב. בְּתִשְעָה בְּאָב חָרְבוּ שְנֵי
בָּתֵי-הַמִקְדָש: בֵּית-הַמִקְדָש הָרִאשוֹן וּבֵית-הַמִקְדָש הַשֵנִי.