בְּדֶנְוֶור. בְּמֶשֶך שישָה שָבוּעוֹת, הַבַּיִת שֶלָהֶם הוּא שְׂדֵה בּוֹקֵר וְהַמִשְפָּחָה שֶלָהֶם היא אַנְשֵי הַמָקוֹם. בִּמְקוֹם לִלְמוֹד עִבְרית מֵאוֹתִיוֹת, מִמילים וּמִתְמוּנוֹת בַּסֵפֶר, הַתַלְמידים מִדֶנְוֶור לוֹמְדים עִבְרית מֵהַטִיוּלים וּמֵהַמִפְגשָ עִם בְּנֵי נוֹעַר וְעִם הָאֲנָשים שֶגָרים בַּמָקוֹם.פְּרוֹיֶקְט יָפֶה רָז אַרְבֵּל מֵרָמַת הַנֶגֶב מְסַפֵּר: “הַפְּרוֹיֶקְט הִתְחיל בְּיוזמָה שֶל בֵּית הַסֵפֶר הַיְהוּדי בְּדֶנְוֶור וְתוֹכְנית ‘שותּפָותּ 2000 ’ שֶל הַסוֹכְנוּת הַיְהוּדית. בֵּית הַסֵפֶר בְּדֶנְוֶור חיפֵּשׂ תוֹכְנית מְיוּחֶדֶת וְגַם מָצָא: הַתַלְמידים טָסים לְיִשְׂרָאֵל וְלוֹמְדים בְּיִשְׂרָאֵל עִבְרית, כָּל יוֹם בְּמֶשֶך שישָה שָבוּעוֹת. זוֹ תוֹכְנית אִינְטֶנְסיבית. ‘שוּתָפוּת 2000’ קישְרָה בֵּין הַנוֹעַר בַּנֶגֶב לְבֵין דֶנְוֶור, הָעיר הַתְאוֹמָה שֶל רָמַת הַנֶגֶב”.הָרַב הָארִי סִינוֹף רֹאש לימוּדֵי הַיַהֲדוּת בְּבֵית הַסֵפֶר הַיְהוּדי בְּדֶנְוֶור אוֹמֵר: “אֲנַחְנוּ רוֹצים שֶתַלְמידֵינוּ יִחְיוּ אֶת הַחַיִים בָּאָרֶץ עִם תַלְמידים יִשְׂרְאֵלִייִם בְּאוֹתוֹ גיל. כָּך הֵם יִלְמְדוּ לְדַבֵּר בַּשָׂפָה הָעִבְרית עִם אֲנָשים אֲחֵרים וּלְהִשְתַמֵש בְּעִבְרית כָּל הַזְמַן. שְׂדֵה בּוֹקֵר הוּא מָקוֹם שָקֶט וְרָחוֹק מֵהָעיר הַגְדוֹלָה. כָּך יֵש אִינְטֶרְאַקְצְיָה טוֹבָה בֵּין בְּנֵי הַנוֹעַר”.
מָה חוֹשְבִים עַל הַפְּרוֹיֶקְט בְּבֵית הַסֵפֶר בְּדֶנְוֶור? הַמוֹרים בְּדֶנְוֶור אוֹמְרים: “רמָתַ הָעִבְרית בַּתיכוֹן עָלְתָה. הַתַלְמידים בְּבֵית הַסֵפֶר בְּדֶנְוֶור מתִעְנַיְיְנִים מְאוֹד בְּמָה שֶקוֹרֶה בְּיִשְׂרָאֵל. יֵש לָהֶם קֶשֶר עִם חֲבֵרים יִשְׂרְאֵלים. זֶה לאֹ רַק קֶשֶר בֵּין מְדִינַת יִשְׂרָאֵל לְאָמֶרִיקָה, זֶה קֶשֶר בֵּין אֲנָשים”. צְבִי בָּאלוֹ, תַלְמיד בַּפְּרוֹיֶקְט, מְסַפֵּר: “לִפְנֵי הַנְסיעָה חָשַבְתי שֶהַתַלְמידים הַיִשְׂרְאֵלים לאֹ יִהְיוּ דומִֹים לָנוּ. שָׂמַחְתי מְאוֹד כְּשֶרָאיתי כַּמָה הֵם התִרְגַשְו לִרְאוֹת אוֹתָנוּ. הָייְתָה לי הפַתְעָהָ נְעימָה. שָׂמַחְתי לְהַגיעַ לִקְהילָה כָּל כָּך חַמָה וּפְתוּחָה”.אֶלְיָענָה סִינוֹף מִקוֹלוֹרָדוֹ מְסַפֶּרֶת עַל לימוּד הַשָׂפָה הָעִבְרית מִתוֹך הַחַיִים בָּאָרֶץ: “בְּבֵית הַסֵפֶר בְּקוֹלוֹרָדוֹ אֲני לוֹמֶדֶת בְּכיתַת הָעִבְרית הַגְבוֹהָה בְּיוֹתֵר. חָשַבְתי תָמיד שֶהָעִבְרית שֶלי טוֹבָה מְאוֹד. כַּאֲשֶר הִגַעְתי לְכָאן הֵבַנְתי שֶיֵש לי עוֹד הַרְבֵּה לִלְמוֹד כְּדֵי לְדַבֵּר עִבְרית כְּמוֹ שְׂפַת אֵם. כָּאן אֲני לוֹמֶדֶת עִבְרית מִתוֹך הַהקֶשְרֵ. זֶה מַשֶהוּ שֶאי אֶפְשָר לַעֲשׂוֹת בַּבַּיִת”.לְדַבֵּר עִבְרִית מִחוּץ לַכִּיתָה תַמִי סְטִיטְלְמָן, רַכֶזּתֶ הָעִבְרית מְסַפֶּרֶת: “הַתַלְמידים מְדַבְּרים הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב כְּשֶהֵם מסְיַיְמִים אֶת הַתוֹכְנית. בְּחוּץ לָאֶרֶץ הַתַלְמידים לוֹמְדים עִבְרית רַק בַּכּיתָה. כָּאן, הַתַלְמיד יוֹצֵא מֵהַכּיתָה וּמַתְחיל לְדַבֵּר. הוּא צָריך לְדַבֵּר, וְאָז הוּא מְדַבֵּר!”הַקְשָרים בֵּין הַתַלְמידים מֵהָאֶרֶץ לַתַלְמידים מִדֶנְוֶור נמְִשכָיִם גַם אַחֲרֵי סוֹף הַפְּרוֹיֶקְט. הַרְבֵּה תַלְמידים מִדֶנְוֶור חוֹזְרים לָאָרֶץ אַחֲרֵי שֶסִיְימוּ לִלְמוֹד בְּבֵית הַסֵפֶר הַתיכוֹן. גַם הַמוֹרים מִשְנֵי בָּתֵי הַסֵפֶר מַרְגישים כְּמוֹ מִשְפָּחָה אַחַת. הַחֲלוֹם שֶל דָוִד בֶּן גוּרְיוֹן לְהַפְריחַ אֶת הַנֶגֶב מתִגְשַםֶ בְּסיפּוּר זֶה: סיפּוּר פְּריחַת הָעִבְרית בַּמִדְבָּר.
מָה חוֹשְבִים עַל הַפְּרוֹיֶקְט בְּבֵית הַסֵפֶר בְּדֶנְוֶור? הַמוֹרים בְּדֶנְוֶור אוֹמְרים: “רמָתַ הָעִבְרית בַּתיכוֹן עָלְתָה. הַתַלְמידים בְּבֵית הַסֵפֶר בְּדֶנְוֶור מתִעְנַיְיְנִים מְאוֹד בְּמָה שֶקוֹרֶה בְּיִשְׂרָאֵל. יֵש לָהֶם קֶשֶר עִם חֲבֵרים יִשְׂרְאֵלים. זֶה לאֹ רַק קֶשֶר בֵּין מְדִינַת יִשְׂרָאֵל לְאָמֶרִיקָה, זֶה קֶשֶר בֵּין אֲנָשים”. צְבִי בָּאלוֹ, תַלְמיד בַּפְּרוֹיֶקְט, מְסַפֵּר: “לִפְנֵי הַנְסיעָה חָשַבְתי שֶהַתַלְמידים הַיִשְׂרְאֵלים לאֹ יִהְיוּ דומִֹים לָנוּ. שָׂמַחְתי מְאוֹד כְּשֶרָאיתי כַּמָה הֵם התִרְגַשְו לִרְאוֹת אוֹתָנוּ. הָייְתָה לי הפַתְעָהָ נְעימָה. שָׂמַחְתי לְהַגיעַ לִקְהילָה כָּל כָּך חַמָה וּפְתוּחָה”.אֶלְיָענָה סִינוֹף מִקוֹלוֹרָדוֹ מְסַפֶּרֶת עַל לימוּד הַשָׂפָה הָעִבְרית מִתוֹך הַחַיִים בָּאָרֶץ: “בְּבֵית הַסֵפֶר בְּקוֹלוֹרָדוֹ אֲני לוֹמֶדֶת בְּכיתַת הָעִבְרית הַגְבוֹהָה בְּיוֹתֵר. חָשַבְתי תָמיד שֶהָעִבְרית שֶלי טוֹבָה מְאוֹד. כַּאֲשֶר הִגַעְתי לְכָאן הֵבַנְתי שֶיֵש לי עוֹד הַרְבֵּה לִלְמוֹד כְּדֵי לְדַבֵּר עִבְרית כְּמוֹ שְׂפַת אֵם. כָּאן אֲני לוֹמֶדֶת עִבְרית מִתוֹך הַהקֶשְרֵ. זֶה מַשֶהוּ שֶאי אֶפְשָר לַעֲשׂוֹת בַּבַּיִת”.לְדַבֵּר עִבְרִית מִחוּץ לַכִּיתָה תַמִי סְטִיטְלְמָן, רַכֶזּתֶ הָעִבְרית מְסַפֶּרֶת: “הַתַלְמידים מְדַבְּרים הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב כְּשֶהֵם מסְיַיְמִים אֶת הַתוֹכְנית. בְּחוּץ לָאֶרֶץ הַתַלְמידים לוֹמְדים עִבְרית רַק בַּכּיתָה. כָּאן, הַתַלְמיד יוֹצֵא מֵהַכּיתָה וּמַתְחיל לְדַבֵּר. הוּא צָריך לְדַבֵּר, וְאָז הוּא מְדַבֵּר!”הַקְשָרים בֵּין הַתַלְמידים מֵהָאֶרֶץ לַתַלְמידים מִדֶנְוֶור נמְִשכָיִם גַם אַחֲרֵי סוֹף הַפְּרוֹיֶקְט. הַרְבֵּה תַלְמידים מִדֶנְוֶור חוֹזְרים לָאָרֶץ אַחֲרֵי שֶסִיְימוּ לִלְמוֹד בְּבֵית הַסֵפֶר הַתיכוֹן. גַם הַמוֹרים מִשְנֵי בָּתֵי הַסֵפֶר מַרְגישים כְּמוֹ מִשְפָּחָה אַחַת. הַחֲלוֹם שֶל דָוִד בֶּן גוּרְיוֹן לְהַפְריחַ אֶת הַנֶגֶב מתִגְשַםֶ בְּסיפּוּר זֶה: סיפּוּר פְּריחַת הָעִבְרית בַּמִדְבָּר.