בַּאֲדָר שְׂמֵחים יוֹתֵר

עַל חוֹדֶש אֲדָר נֶאֱמַר "מִשֶּׁנִּכְנַס אֲדָרמַרְבִּין בְּשִׂמְחָה" (תענית כט, ע"א)

 “When Adar enters, our joyfulness increases.” )Ta’anit 29a)

מֵהַמִשְפָּט הַזֶה לימְדוּ חָזָ"ל שֶהַיְהוּדים שְׂמֵחִים כָּל הַזְמַן, רַק שֶבַּאֲדָר

הֵם שְׂמֵחים יוֹתֵר. כְּלוֹמַר חוֹדֶש אֲדָר הוּאחוֹדֶש שָׂמֵח בִּמְיוּחָד בְּלוּחַ

הַשָנָה. בַּחוֹדֶש הַזֶה אֲנַחְנוּ חוֹגְגים אֶת חַג הַפּוּרים בְּמִשְתֶה וּבְשִׂמְחָה

חָזָ"ל קָבְעוּ אֶת כָּל הַחוֹדֶש כִּזְמַן שֶל שִׂמְחָה, וְאָמְרוּכּי לֹא צָריך

לְחַכּוֹת עַד לְחַג פּוּרים.