בְּכָל שָנָה, בְּמוֹצָאֵי חַג הַפֶּסַח, חוֹגְגים בְּנֵי עֵדוֹת צְפוֹן אַפְריקָה אֶת
'חַג הַמימוּנָה'. כָּל מִשְפָּחָה מְכינָה מַאֲכָלים מְתוּקים וּמַזְמינָה אוֹרְחים
)בְּנֵי מִשְפָּחָה וַאֲנָשים זָרים) לְבֵיתָהּ. הָאוֹרְחים מִתקַבְּלים בְּבִרְכַּת
'תִרְבַּחוּ וְתִסְעֲדוּ' שֶפֵּירוּשָהּהַצְלָחָה וּמַזָל. מַהוּ הַמָקוֹר לַחַג? בֶּעָבָר,
הַמִשְפָּחוֹת לֹאאָכְלוּ בְּדֶרֶך כְּלָל זוֹ אֵצֶלזוֹ בְּחַגהַפֶּסַח. הֵםהִקְפּידוּ
לִשְמוֹר עַלכַּשְרוּת מְיוּחֶדֶת בְּפֶסַח וְעַל איסוּר חָמֵץ. לָכֵן, מִיָד אַחֲרֵי
חַג הַפֶּסַח, פָּתְחוּ הַשְכֵנים אֶת הַבָּתים וְהִזְמינוּ זֶה אֶת זֶהלַמימוּנָה.
הֵם רָצוּלְהַרְאוֹת שֶיֵש אַהֲבָה בֵּינֵיהֶם