יְהוּדית דַסְבֶּרְג, היא סָבְתָא מְיוּחֶדֶת. יְהוּדית מְגַדֶלֶת כְּאימָא אֶת שְנֵי הַנְכָדים שֶלָה: יִשַי וּדְביר. בְּ - 1996 יְהוּדית שָכְלָה אֶת הַבַּת וְהֶחָתָן שֶלָה. הֵם הָיוּ בַּדֶרֶך לַבַּיִת שֶלָהֶם בְּקִרְיַת אַרְבַּע וְנֶהֶרְגוּ בְּפיגוּעַ יֶרי. הַבֵּן הַקָטָן שֶל הַזוּג הָיָה איתָם בַּמְכוֹנית, בֶּן תִשְעָה חוֹדָשים בִּלְבַד, וְניצַל. מֵאָז מְגַדֶלֶת יְהוּדית אֶת שְנֵי הַנְכָדים בִּמְסירוּת רַבָּה. יְהוּדית היא אישָה אוֹפְּטימית וַחֲזָקָה. היא מַאֲמינָה שֶלָאָדָם יֵש הַרְבֵּה כּוֹחוֹת לְהִתְמוֹדֵד עִם הַחַיִים. היא אוֹמֶרֶת "אֵין לָנוּ שְליטָה עַל דְבָרים שֶקוֹרים לָנוּ, אַך יֵש לָנוּ שְליטָה מְלֵאָה עַל אֵיך שֶאָנוּ בּוֹחֲרים לְהִתְיַיֵחס לַדְבָרים. עָלֵינוּ לִהְיוֹת שְׂמֵחים, כְּדֵי לְגַדֵל יְלָדים שְׂמֵחים"
יְהוּדִית דַסְבֶּרְג
