מַשֶהוּ מָתוֹק לַחוֹרֶף

בַּקַיִץ הַיִשְׂרְאֵלים נֶהֱנים לֶאֱכוֹל גְלידָה. בַּחוֹרֶף הֵם רוֹצים לֶאֱכוֹל מַשֶהוּ מָתוֹק כְּמוֹ גְלידָה אֲבָל לא קַר. הֵם אוֹכְלים קְרֶמְבּו. הַקְרֶמְבּו עָשוי מִבִּיסְקְוִויט, מִקֶצֶף בֵּיצים מָתוֹק וּמִשוֹקוֹלָד. הַקְרֶם שֶבְּתוֹך הַקְרֶמְבּוֹ נָתַן לוֹ אֶת שְמוֹ: ‘קְרֶם’ + ‘בּוֹ’. הַקְרֶמְבּוֹ הוּא לֹא רַק מַמְתָק אָהוּב אֶלָא גַם נושא לְשִיחות וְלִבְדיחוֹת. כַּאֲשֶר יִשְׂרְאֵלים אוֹכְלים קְרֶמְבּוֹ עִם חֲבֵרים, הֵם שוֹאֲלים כָּל אֶחָד מֵאֵיזֶה צַד הוּא אוֹהֵב לֶאֱכוֹל אֶת הַקְרֶמְבּוֹ שֶלוֹ – מִלְמַטָה אוֹ מִלְמַעְלָה? מֵהַבִּיסְקְוִויט אוֹ מֵהַשוֹקוֹלָד