י"א בַּאֲדָר הוּא תַאֲריך חָשוּב בַּהיסְטוֹרְיָה שֶל עַם יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בַּיוֹם הַזֶה, בִּשְנַת תָרָ"פ (1920) נֶהֶרְגוּ שְמוֹנָה יְהוּדים, שְתֵי נָשים וְשִישָה גְבָרים, בַּיִישוּב תֵל חַי שֶבַּגָליל הָעֶלְיוֹן. הַיְהוּדים הָיוּ חֲלוּצים שֶהִתְיַישְבוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֶת הַחֲלוּצים הָרְגוּ בֶּדוּאים שֶרָצוּ לְגָרֵש אוֹתָם מִתֵל חַי. אַחַד הַחֲלוּצים הָיָה יוֹסֵף טְרוּמְפֶּלְדוֹר. לִפְנֵי שֶטְרוּמְפֶּלְדוֹר נֶהֱרַג הוּא אָמַר אֶת הַמִשְפָּט הַמְפוּרְסָם "טוֹב לָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ".ץ