דָוִד בֶּן-גוּרְיוֹן הָיָה רֹאש הַמֶמְשָלָה הָרִאשוֹן שֶל מְדינַת יִשְׂרָאֵל. הוּא עָלָה לְיִשְׂרָאֵל בְּגיל 20. בְּיִשְׂרָאֵל הוּא הָיָה חַקְלָאי. בֶּן-גוּרְיוֹן אָהַב אֶת הַשָׂפָה הָעִבְרית. הוּא רָצָה שֶכָּל הַיְהוּדים בָּעוֹלָם יְדַבְּרוּ בְּעִבְרית. הוּא אָמַר לַפּוֹליטיקָאים בַּמְדינָה לְשַנוֹת אֶת שֵם הַמִשְפָּחָה שֶלָהֶם לְשֵם עִבְרי. בֶּן-גוּרְיוֹן אָהַב גַם אֶת הַנֶגֶב. הָיָה לוֹ בַּיִת בְּקִיבּוּץ 'שְׂדֵה בּוֹקֵר' שֶבַּנֶגֶב. הָאוּנִיבֶרְסיטָה בָּעיר בְּאֵר שֶבַע וּשְׂדֵה הַתְעוּפָה הַגָדוֹל שֶל יִשְׂרָאֵל נִקְרָאים עַל שְמוֹ. בְּה' בְּאִייָר תש"ח ( 14.5.1948 )הִכְריז בֶּן-גוּרְיוֹן עַל הֲקָמַת מְדינַת יִשְׂרָאֵל.מ
דָוִד בֶּן-גוּרְיוֹן (1886 – 1973)
David Ben-Gurion
