על השירהַשִיר ‘שִירַת הָעֲשָׂבִים’ מְבַטֵא הִתְבּוֹנְנוּת מְיוּחֶדֶת בַּטֶבַע.
הוּא מְבַטֵא אֶת הַדֶרֶך הַחֲסִידִית לְהָבִין אֶת מְקוֹמָם שֶל בְּנֵיהָאָדָם בְּתוֹךְ הַחַיִים שֶמִסָבִיב לָהֶם.
הַשִיר אוֹמֵר כִּי לְכָל דָבָר בָּעוֹלָם יֵש יִיחוּד -
אוֹפִי מְיוּחָד וּנְשָמָה מְיוּחֶדֶת. אֶת הַיִיחוּד הַזֶה מְסַמֵל הַנִיגוּןהַמְיוּחָד שֶיֵש לְכָל חַי בָּעוֹלָם. אֲפִילוּ לָעֲשָׂבִים יֵש יִיחוּד:"כָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב יֵש לוֹ שִירָה מְיוּחֶדֶת מִשֶלוֹ".
אָדָם שֶמַקְשִיב לַנִיגוּן שֶל עַצְמוֹ וְלַנִיגוּנִים שֶל הַדְבָרִיםשֶסְבִיבוֹ, מְקַבֵּל מֵהֶם הַשְרָאָה וְלוֹמֵד מִכָּך.
הַתְפִילָה בַּטֶבַע וְהַהַקְשָבָה לַטֶבַע מְמַלְאוֹת אֶת הַלֵבשִׂמְחָה וְגוֹרְמוֹת לָאָדָם לְהִשְתוֹקֵק. כְּשֶאָדָם נִמְצָא בַּטֶבַע וּמַקְשִיב לַנִיגוּן הַמְיוּחָד שֶל כָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב, הוּא מַרְגִישאֶת הַקֶשֶר שֶלוֹ לָאֲדָמָה, לַטֶבַע וּלְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.
רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלָב
רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלָב (1810-1772) הָיָה מְיַיסֵד חֲסִידוּת בְּרֶסְלָב.
הוּא נוֹלַד בַּמָקוֹם שֶהַיוֹם הוּא חֵלֶק מֵאוּקְרָאִינָה, וּכְבָרכְּשֶהָיָה צָעִיר אָהַב לְהִתְבּוֹדֵד וּלְהִתְפַּלֵל שָעוֹת רַבּוֹת.
הוּא דִיבֵּר עַל הַחֲשִיבוּת שֶל הַתְפִילָה, שֶל הַהִתְבּוֹדְדוּת, וְשֶל הָאֱמוּנָה הַתְמִימָה וְהַפְּשוּטָה. הוּא הִדְגִיש אֶת הַחֲשִיבוּתשֶל הַשִׂמְחָה בַּחַיִים. הוּא אָמַר דְבָרִים שֶעַד הַיוֹם אוֹמְרִים אוֹתָםחֲסִידֵי בְּרֶסְלָב: "מִצְוָוה גְדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד" וְ"אֵין יֵיאוּש בְּעוֹלָם כְּלָל".