"רַק אִם עוֹצְמִים עֵינַיִים / וּמַבִּיטִים עָמוֹק בִּפְנִים, /
אֶפְשָר לִפְעָמִים / לִרְאוֹת אֶת אֱלוֹהִים"
כָּך כּוֹתֶבֶת אֱמוּנָה אֵלוֹן בַּסֵפֶר ‘רַק בְּעֵינַיִים עֲצוּמוֹת רוֹאִים אוֹתוֹ.’בַּסֵפֶר הִיא מַזְמִינָה יְלָדִים לַחְשוֹב עַל הַגִיבּוֹר הֲכִי מְפוּרְסָם בָּעוֹלָם- הַגִיבּוֹר שֶאֵין לוֹ דְמוּת, אֲבָל כָּל יֶלֶד מְדַמְיֵין אוֹתוֹ לְעַצְמוֹ:אֶחָד מְדַמְיֵין אוֹתוֹ כְּמוֹ הֶלִיקוֹפְּטֶר בַּשָמַיִם, אַחֵר מְדַמְיֵין אוֹתוֹכְּמוֹ גַמָד קָטָן, וְיַלְדָה אַחַת מְדַמְיֶינֶת אוֹתוֹ כְּמוֹ הַלֵב.