מרק אזבל

אחד הפיזיקאים התיאורטיקנים המובילים של דור זה, פרופ' מרק אזבל, נולד בשנת 1932 בחרקוב. אזבל היה מסורב עלייה, לאחר ששלטונות ברית המועצות דחו את אשרת היציאה שהגיש ב-1972. הוא הצליח לעלות לישראל ב-1977. "במשך חמש שנים הוא חצה את המסדרונות הקפקאיים של הממסד הסובייטי, נאבק בעולם של ביורוקרטיה זדונית", נכתב בסקירה על ספרו האוטוביוגרפי "המסורב". כיום אזבל מתגורר בישראל ומשמש כפרופסור בפקולטה למדעים באוניברסיטת תל אביב.

לב אפלבאום

הגיאופיזיקאי לב אפלבאום, שנולד ב-1956 בבאקו, מכהן כחוקר בכיר ומרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב. הוא מחברם של כ-360 פרסומים, כולל תשעה ספרים וכ-140 מאמרים שפורסמו בכתבי עת בינלאומיים. בנוסף, הוא עורך שותף וחבר מערכת ב-15 כתבי עת מקצועיים. בשנת 2016 נבחר אפלבאום כחבר באקדמיה הרוסית למדעי הטבע, ובין הפרסים שהוענקו לו נמצאת גם מדליית הויגנס היוקרתית שניתנה לו ב-2018 הודות לפיתוחו המהפכני של מערכת למיפוי סביבות מורכבות.

דוד קשדן

המתמטיקאי פרופ' דוד קשדן נולד בשנת 1946 במוסקבה ועלה לישראל בתחילת שנות ה-2000, לאחר שכיהן כמרצה וכראש המחלקה למתמטיקה באוניברסיטת הרווארד בבוסטון. קשדן, שמלמד כיום באוניברסיטה העברית בירושלים, הוא חבר באקדמיה האמריקאית למדעים, באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ובאקדמיה הישראלית למדעים. על תרומתו "לתורת החבורות ולגאומטריזציה של תורת ההצגות" הוא זכה בפרס ישראל בשנת 2012.

יעקב לויצקי

פרופ' יעקב לויצקי נולד ב-1904 ועלה ארצה בשנת 1912. לאחר שסיים את לימודיו בגימנסיה העברית בהרצליה עבר ללמוד באוניברסיטת גטינגן בגרמניה וקיבל תואר דוקטור במתמטיקה. בשנת 1931, לאחר שנתיים שבהן לימד באוניברסיטת ייל, חזר לויצקי לישראל כדי להצטרף לסגל המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקרו של לויצקי תרם תרומה משמעותית לפיתוח האלגברה המודרנית. יחד עם תלמידו שמשון עמיצור, הוא זכה בפרס ישראל הראשון במדעים המדויקים ב-1953 על עבודתם בתחום המטריצות. לאחר מותו בירושלים בשנת 1956, נוסד פרס על שמו המוענק מדי שנתיים לחוקר ישראלי בתחום האלגברה.

איליה פיאטצקי-שפירו

פרופ' איליה פיאטצקי-שפירו נודע בשל תרומתו לחקר תורת המספרים והמצאת "המשפט ההפוך", שהפך לכלי מכריע במחקר העיוני. הוא נולד בשנת 1929 במוסקבה ועלה לישראל בשנת 1976. ארבע פעמים הוא הוזמן להרצות בקונגרס העולמי היוקרתי למתמטיקה: בשנת 1962, 1966, 1978 ו-2002. פיאטצקי-שפירא, זוכה פרסם וולף ופרס ישראל נפטר בשנת 2009 בתל אביב.

אברהם אבן-שושן

אברהם אבן-שושן (רוזנשטיין במקור), בנו של הסופר חיים דוד רוזנשטיין, נולד באזור מינסק בשנת 1906. כשהיה בן 19 עלה לארץ ועם הזמן החל בעבודה על "מילון חדש" ללשון העברית, אשר יצא לאור בהדרגה בין השנים 1946 ל-1958. על עבודתו זכה הבלשן בפרס ישראל בשנת 1978 ובפרס ביאליק לחוכמת ישראל ב-1981. הוא נפטר ב-1984 בתל אביב. ב-2004 יצאה מהדורה מחודשת של "מילון חדש" תחת השם "מילון אבן-שושן", שעד היום נחשב למיליון העברי המדויק והמקיף ביותר.

זאב וילנאי

הגיאוגרף, זאב וילנאי שנחשב לאחד מגדולי חוקרי ארץ ישראל, נולד ב-1900 בקישניב כוולף וילנסקי. הוא עלה לארץ בגיל שש. וילנאי, מומחה בגיאוגרפיה, באתנוגרפיה, בהיסטוריה ובפולקלור, נודע כחלוץ בתחום הטיולים הרגליים בישראל והוא תר את הארץ לאורכה ולרוחבה. "מדריך ארץ ישראל" שפרסם יצא לאור ב-27 מהדורות ותורגם למספר שפות. וילנאי היה חבר בוועדת השמות הממשלתית, הוענק לו תואר "יקיר ירושלים" והוא זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל ובפרס ישראל ב-1982.