מִיכָאֵל בֶּרְנְשְטֵיין בִּשְנַת 1913 עָזְבָה רָחֵל אֶת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לְהִשְתַלֵם בְּחַקְלָאוּת בְּאוּנִיבֶרְסִיטַת טוּלוּז. כְּשֶהָייְתָה בְּצָרְפַת, הִכִּירָה אֶת הַמְהַנְדֵס הַיְהוּדִי מִיכָאֵל בֶּרְנְשְטֵיין, וְהִתְאַהֲבָה בּוֹ. בֶּרְנְשְטֵיין לִימֵד אֶת רָחֵל אֶת הַשָׂפָה הַבֵּינְלְאוּמִית אֶסְפֶּרַנְטוֹ. אַחֲרֵי שֶרָחֵל לָמְדָה אֶסְפֶּרַנְטוֹ, הֵם הִתְכַּתְבוּ בַּשָׂפָה הַזֹאת. לְאַחַר לִימוּדֶיהָ בְּצָרְפַת, כְּשֶרָחֵל רָצְתָה לַחְזוֹר לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, סֵירֵב מִיכָאֵל לָבוֹא אִיתָה, וְדַרְכֵיהֶם נִפְרְדוּ. אָז כָּתְבָה רָחֵל אֶת הַשִיר 'זֶמֶר נוּגֶה'. עַל הַשִיר הַשִיר 'זֶמֶר נוּגֶה' הוּא שִיר לְאָהוּב רָחוֹק. הַמִשְפָּט 'מְבַקֵש אָדָם, אַך כּוֹשְלוֹת רַגְלָיו' - מְתָאֵר אֶת הַנִיסְיוֹנוֹת שֶל אָדָם לִמְצוֹא שוּב אֶת הַדְרָכִים הַמוֹבִילוֹת לָאָהוּב שֶנִפְרַד מִמֶנוּ. 'אַך כּוֹשְלוֹת רַגְלָיו' - הָרַגְלַיִים שֶהָלְכוּ בַּדְרָכִים הָרַבּוֹת, כּוֹשְלוֹת מִלִמְצוֹא אֶת הַדֶרֶך שֶאָבְדָה, אֶת מַסְלוּל הַחַיִים הַנָכוֹן. הַשִיר מִסְתַיֵים בְּרֶמֶז לְסִיפּוּר יַעֲקֹב וְרָחֵל: יַעֲקֹב רָצָה לְהִתְחַתֵן עִם רָחֵל, אַך נֶאֱלַץ לַעֲבוֹד עֲבוּרָהּ שֶבַע שָנִים אֵצֶל לָבָן דוֹדוֹ. לְאַחַר שֶבַע הַשָנִים הָאֵלֶה, רִימָה אוֹתוֹ לָבָן וְחִיתֵן אוֹתוֹ עִם לֵאָה, אֲחוֹתָהּ הַבְּכוֹרָה שֶל רָחֵל. לָבָן אָמַר שֶרַק אַחֲרֵי שֶהַבַּת הַבְּכוֹרָה הִתְחַתְנָה, אֶפְשָר לְחַתֵן אֶת אֲחוֹתָהּ הַצְעִירָה. וְלָכֵן אַחֲרֵי שֶיַעֲקֹב הִתְחַתֵן גַם עִם רָחֵל, הוּא עָבַד עוֹד שֶבַע שָנִים. בְּדֶרֶך כְּלָל אֲנָשִים מִזְדַהִים עִם סִבְלוֹ שֶל יַעֲקֹב, שֶהָיָה צָרִיך לְחַכּוֹת שֶבַע שָנִים לְרָחֵל אֲהוּבָתוֹ. אֲבָל בַּשִיר 'זֶמֶר נוּגֶה' רָחֵל הַמְשוֹרֶרֶת מִזְדַהָה עִם סִבְלָהּ שֶל רָחֵל אִמֵנוּ, שֶצְרִיכָה לְהַמְתִין שֶבַע שָנִים לָאֲהוּבָה.