הַיוֹם הָעֲשׂירי בְּחוֹדֶש טֵבֵת (י’ בְּטֵבֵת) הוּא אֶחָד מֵאַרְבָּעָה יְמֵי צוֹם לְזֵכֶר חוּרְבַּן הָעיר יְרוּשָלַיִם וּבֵית-הַמִקְדָש. עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת הוּא הַיוֹם שֶבּוֹ הִתְחיל הַמָצור שֶל הַבָּבְלים עַל יְרוּשָלַיִם (588 לִפְנֵי הַסְפירָה). אַחֲרֵי שֶקָמָה מְדינַת יִשְׂרָאֵל הֶחְליטוּ שֶעֲשָׂרָה בְּטֵבֵת יִהְיֶה גַם יום הַקַדִיש הַכְּלָלי. בְּיוֹם זֶה זוֹכְרים אֶת הַיְהוּדים שֶנסִפְּוּ בַּשוֹאָה וְשֶלא יוֹדְעים מָתַי הֵם מֵתוּ. בְּבָתֵי-הַכְּנֶסֶת יֵש גַם תְפילָה מְיוּחֶדֶת שֶשְמָהּ ‘תְפילַת אַזְכרה לִקְדוֹשֵי הַשוֹאָה’ כְּדֵי לִזְכּוֹר אֶת הַיְהוּדים הָאֵלֶה. עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת הוּא יוֹם שֶל זִיכָּרוֹן וּתְפילָה