מִשִירֵי רָחֵל: כִּנֶרֶת

אַחֲרֵי שֶעָלְתָה לָאָרֶץ וְהִתְגוֹרְרָה בִּרְחוֹבוֹת, רָחֵל רָצְתָה

לַעֲסוֹק בְּחַקְלָאוּת. לָכֵן, בִּשְנַת 1911 הִיא עָבְרָה לְחַוָוה

לִימוּדִית בְּחַוַות כִּנֶרֶת. 

בְּחַוַות כִּנֶרֶת פָּגְשָה רָחֵל אֶת בֶּרְל כַּצֶנֶלְסוֹן –

אַחַד הַמַנְהִיגִים הַבּוֹלְטִים שֶל הַצִיוֹנוּת

הַסוֹצְיָאלִיסְטִית בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. הוּא הָיָה עִיתוֹנַאי וְעוֹרֵך.

בְּחַוַות כִּנֶרֶת פָּגְשָה רָחֵל גַם אֶת אַהֲרוֹן דָוִד גוֹרְדוֹן –

חָלוּץ וּפוֹעֵל חַקְלָאִי, הוֹגֶה וּמוֹרֵה-דֶרֶך לַחֲלוּצִים

וְלַחֲלוּצוֹת הַצִיוֹנִים-סוֹצְיָאלִיסְטִיִים. גוֹרְדוֹן

הִשְפִּיעַ מְאוֹד עַל רָחֵל.

 

בַּשִיר ‘כִּנֶרֶת’ מְתָאֶרֶת רָחֵל אֶת הַנוֹף בְּאֵזוֹר חַוַות כִּנֶרת. 

“חֶרְמוֹן הַסַבָּא" הוּא כִּינוּי לְהַר חֶרְמוֹן, שֶפִּסְגָתוֹ מוּשְלֶגֶת

וְדוֹמָה לְשֵׂיעָר לָבָן. 

"כֶּרַך" הוּא הַשֵם הָעֲרָבִי שֶל תֵל בֵּית-יֶרַח, לְיַד הַמוֹשָבָה

כִּנֶרֶת. בֵּית-יֶרַח הָייְתָה הָעִיר הָרִאשוֹנָה בְּעֵמֶק הַיַרְדֵן –

עִיר כְּנַעֲנִית. הִיא מוּזְכֶּרֶת בַּתַלְמוּד הַבָּבְלִי בַּשֵם

יַרְחוֹ אוֹ אָרִיחַ. 

הַמִילָה "מַשוּאוֹת" פֵּירוּשָהּ דִבְרֵי פִּיתוּי שֶנֶאֶמְרוּ כְּדֵי

לִגְרוֹם לָאֲנָשִים לַחְטוֹא. הִיא מוֹפִיעָה, לְמָשָל, בַּתוֹרָה:

"הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל" (בראשית ג, יג) 

[“The serpent duped me, and I ate” /

« Le serpent m’a entraînée, et j’ai mangé » ].

כְּשֶרָחֵל מְדַבֶּרֶת עַל "מַשוּאוֹת זָרִים", הִיא מִתְכַּוֶונֶת

לְדִבְרֵי הַפִּיתוּי שֶל אֵלוּ שֶלֹא הֶאֱמִינוּ בַּחֲלוֹם הַצִיוֹנִי.