י"ז בְּתַמוּז הוּא יוֹם צוֹם. בַּיוֹם הַזֶה, לִפְנֵי חוּרְבַּן בֵּית הַמִקְדָש הַשֵני, הוּבְקְעָה חוֹמַת יְרוּשָלַיִם. הַצוֹם מַתְחיל עִם הָאוֹר הָרִאשוֹן בַּבּוֹקֶר וְנִמְשַך עַד הָעֶרֶב, עַד צֵאת הַכּוֹכָבים. בַּמִשְנָה מְסַפְּרים עַל עוֹד דְבָרים קָשים שֶקָרוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּי"ז בְּתַמוּז: בַּיוֹם הַזֶה שָבַר מֹשֶה רַבֵּנוּ אֶת שְנֵי לוּחוֹת הַבְּרית אַחֲרֵי שֶבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂו אֶת עֵגֶל הַזָהָב. מִי"ז בְּתַמוּז וְעַד ט' בְּאַב מִתְאַבְּלים עַל חוּרְבַּן בֵּית הַמִקְדָש. לַיָמים הָאֵלֶה קוֹרְאים 'יְמֵי בֵּין הַמְצָרים'. בַּיָמים הָאֵלֶה לֹא עוֹשׂים דְבָרים שְׂמֵחים, לְדוּגְמָה לֹא מִתְחַתְנים בָּהֶם