נוֹיָה מַנְדֶל הִיא אוֹמָנִית סְטֶנְד-אַפּ. הַמוֹפָע הֶחָדָש שֶלָה נִקְרָא‘אֲנִי בְּחוֹפֶש, תִסְתַדְרוּ לְבַד’. בַּמוֹפַע נוֹיָה הִיא אִישָה שֶקָמָהבַּבּוֹקֶר וְרוֹאָה, כְּמוֹ בְּכָל בּוֹקֶר, שֶהָעֲבוֹדָה שֶלָה רַבָּה מְאוֹד:הִיא צְרִיכָה לְהָעִיר אֶת בַּעֲלָהּ וְאֶת הַיְלָדִים, לְסַדֵר, לְנַקוֹת,לְבַשֵל, לְהַסִיעַ וּלְהַחְזִיר. אֲבָל בּוֹקֶר אֶחָד הִיא אוֹמֶרֶת: דַי!
וּבוֹרַחַת לְחוֹפֶש - לְבַד. הִיא לוֹקַחַת הַפְסָקָה מִכָּל הַמְשִׂימוֹתשֶלָה, וּמְנַסָה לִבְדוֹק אִם בְּנֵי הַמִשְפָּחָה יְכוֹלִים לְהִסְתַדֵר בִּלְעָדֶיהָ.
