לִישוֹן כְּמוֹ דוֹב

אֶחָד מֵהַתַעֲנוּגוֹת שֶל הַחוֹרֶף הוּא לִשְכַּב בַּמיטָה עִם שְׂמיכַת פּוךּ וְלישוֹן שֵינָה עֲמוּקָה. אֲנַחְנוּ יְשֵנים רַק בַּלַיְלָה. לְעוּמַת זֹאת הַדוּבּים יְשֵנים בְּמֶשֶך כָּל הַחוֹרֶף. לִקְרַאת הַחוֹרֶף, הַדוּבּים שֶחַיִים בַּאֲזוֹרים קָרים וּגְבוֹהים אוֹגְרִים שוּמָן רַב בַּגוּף. אַחַר כָּך הֵם נִכְנָסים לַמְעָרָה, סוֹגְרים אֶת הַפֶּתַח שֶלָה וִישֵנים שֵינָה עֲמוּקָה בְּמֶשֶך חוֹדְשֵי הַחוֹרֶף. כָּך הֵם מִתְמוֹדְדִים עִם החוֹרֶף הָאָרוֹך וְהַקָשֶה. הַנְקֵבוֹת יְכוֹלוֹת לְהַמְלִיט גוּרִים וּלְהֵינִיק אוֹתָם אֲפילוּ כְּשֶהֵן יְשֵנוֹת. הַדוּבּים שֶבָּאֲזוֹרים הַחַמים לֹא יְשֵנים אֶת שְנַת הַחוֹרֶף וּמַמְשיכים לִחְיוֹת כָּרָגיל